עם בוא האביב, כאשר השדות ירוקים ובהם מבהיקים במלוא תפארתם המוני פרחים, והחום עדיין אינו בלתי נסבל מתחילה עונת הטיולים. הכלב הוא ידידנו הטוב גם בעת נסיעה, לפחות בארץ.
לוקחים אוכל ושתיה לרוב, מתכננים מסלול, נכנסים לאוטו. מתחילים בנסיעה. חושבים על הכנרת, חרמון או שמורת הטבע הקרובה כאשר זה קורה פתאום. כן, ארוחתו האחרונה של ידידנו מופיעה שוב, על הריפוד.
מחלת הנסיעה. הקאות של כלבים בעת נסיעה היא תופעה מוכרת. אך עובדה זו לא הופכת אותה לנסבלת, העניין דומה, במידה מסוימת למחלת הים שלנו. כתוצאה מתנודות הרכב והסיבובים, מערכת האיזון ושיווי המשקל אשר נמצאת באוזן הפנימית נכנסת למצוקה והתגובות לא מאחרות לבוא. הכלב מתחיל להראות סימני אי נוחות, הוא סובל מבחילה, ריר מופיע על שפתיו, והדרך אל הפויה האמיתי קצרה: הקאות ובמקרים קיצוניים גם שילשולים.
מה עושים? ראשית כדאי להרגיל אותו לנסיעות קצרות, ובהדרגה להאריך את משך הנסיעה. לפני הנסיעה מומלץ צום מאוכל של כמה שעות. יש להקפיד לנהוג לאט ובמיוחד בסיבובים, בנוסף לכך כדאי לדאוג לאיוורור נאות של המכונית ומדי פעם להחנות את המכונית בצד הדרך לחלץ אברים לנוח מספר דקות ולהמשיך בטיול. במיקרים קיצוניים בהם התרגולת לא נותנת את התוצאות המקוות, יש לפנות אל הווטרינר, הוא יצייד אתכם בכדורים מתאימים, בהם אפשר יהיה להשתמש לנסיעות הארוכות ההכרחיות.
את החתולים, כמובן, אנחנו לא לוקחים לטיול המשפחתי, אולם באותם מקרים בהם אנו נאלצים להוציא אותם מהבית כדאי תמיד להצטיד מראש במנשא מתאים. ובכך נקטין לחתול את הטראומה הקשורה בחשיפה לעולם העוין שבחוץ, ולנו נחסוך שריטות עמוקות ומרדפים נואשים.
בהצלחה
דר׳ שנקלר
מאת ד"ר שלמה שנקלר ©
כל הזכויות על המידע באתר זה שמורות לד"ר שלמה שנקלר - וטרינר © .
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - כל חלק שהוא מן החומר המופיע באתר זה, חלקו או מקצתו, אלא ברשות מפורשת בכתב מאת ד"ר שלמה שנקלר.