אם הייתי פונה בשאלה לציבור רחב ובו מומחים ויודעי דבר רבים, האם יתכן מצב שבו צד אחד יהיה מעונין מאוד להעניק דבר יקר ערך ללא כל תמורה? קרוב לוודאי שהתשובה המתבקשת היא שיש לחקור במניעים של אותה נדיבות בלתי מוסברת, ולגלות את פשר המזימה ואת הכוונה האמיתית המסתתרת מאחורי טוב הלב, הכל כך חסר בעולמנו.
כולם מכירים את האמרה "יותר מאשר העגל רוצה לינוק, רוצה הפרה להניק" האמנם? האם באמת לפרה כל כך חשוב להניק? אפילו יותר מאשר לעגל לינוק? כאשר ברור כי ללא חלב הוא ישאר רעב, לא יגדל ולא יאריך ימים. בואו וננסה להבין את יחסי האם והוולד ואת התהליכים המתרחשים בגופם לאחר ההמלטה.
מתחילת ההריון מתחילות המערכות הפנימיות בגוף האם לתפקד ברמת פעילות גבוהה הרבה יותר, חיים חדשים נוצרים בגוף, דרך כלי הדם שבשליה זורמים לעובר חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים המשמשים כחומרי מזון ובניה. מערכת מיוחדת מאפשרת לדם העובר לספוג את החמצן מדם האם, ולשחרר את דו תחמוצת הפחמן ושאר חומרי פסולת לדם האם אשר מפרישה אותם מגופה. המאמץ הוא עצום, האם חייבת לאכול יותר כדי לספק אנרגיה לעובר, ממערכת הנשימה והדם נלקח חמצן יקר, מהעצמות נשאבים המינרלים, והכבד והכליות חייבים לטהר את הגוף גם מתוצרי הלוואי של העובר.למרות כל הנוחיות והפינוק לקראת סוף ההריון העובר מתחיל לגלות סימנים של אי נוחות, ומכין את עצמו למסע הגדול החוצה. במקביל אצל האם חלה עליה בהורמון - פרולקטין אשר גורם לעליה בייצור החלב, העטינים מתחילים לגדול ולהתמלא בחלב. כך שברגע ההמלטה מחכה לוולד ארוחה ראשונה חמה ומזינה, העשירה במיוחד בנוגדנים החשובים למערכת החיסונית של הגור בחודשים הראשונים לחייו.
כל התהליכים הקשורים בייצור החלב הם תת הכרתים, אין לאם שליטה על כמות ואיכות החלב המיוצרים, הכל מווסת על ידי מערכת של גלאים והורמונים, כאשר לעובר ולוולד יש עדיפות על חשבון גוף האם. כך שחלב אם המצויה בתת תזונה ובתנאי חיים קשים זהה לחלב אם המצויה בתנאי מחיה מעולים. לאחר כל ארוחה - הנקה של הגורים - יורד הלחץ ברקמת העטין, דבר הגורם לעליה מיידית בקצב יצור החלב ולהתמלאות העטין מחדש, ולתחושת גודש לא נעימה אצל האם הגורמת לה לפנות לגורים ולהציע להם ארוחה נוספת. לכן אם מסיבות שונות הגורים לא מצליחים לינוק את הכמות הרצויה, האם תשמח להניק גורים שלא שייכים לה. במקרים רבים כאשר קרה אסון לאם בזמן ההמלטה או מיד לאחריה אנו מנסים לצרף את הגורים לכלבה או חתולה מניקה אחרת.
כאשר הגורים גדלים הם מתחילים בהדרגה לאכול מזונות נוספים, אשר ההורים מביאים להם, הם יונקים פחות ולכן האם תייצר פחות חלב, וכך במשך תקופה של שבועות מספר, יתרחש תהליך הגמילה של הגורים מחלב האם. לכן חשוב להתחיל את מסירת הגורים רק לאחר גיל של 8 שבועות אחרי שכבר הורגלו לאכול מזונות נוספים, ולמסור גור אחת לכמה ימים ולא את כולם באותו היום כדי למנוע מהאם כאב וסבל רב.
ו... מזל טוב.
בהצלחה
דר׳ שנקלר
מאת ד"ר שלמה שנקלר ©
כל הזכויות על המידע באתר זה שמורות לד"ר שלמה שנקלר - וטרינר © .
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - כל חלק שהוא מן החומר המופיע באתר זה, חלקו או מקצתו, אלא ברשות מפורשת בכתב מאת ד"ר שלמה שנקלר.