כאשר כלבכם שולח אליכם מבט מדליק, כלומר, עיניו אדומות, דומעות ומעוטרות מוגלה, אתם מגיעים למסקנה הלא בהכרח מוצדקת - כדאי לתת טיפות עיניים אשר נשארו לנו בבית מטיפולים קודמים.
כמו אותה בחורה שהגיעה אלי, עם טענה מוצדקת נגד העולם: היא נתנה טיפות, בלי סוף, כל הסוגים והצבעים, טיפות שעזרו לדלקות עיניים שלה ואפילו לדלקות של כלבים אחרים, אבל המבט של כלבתה נותר אדום, הדלקת לא הבינה את הרמז.
אני אחרי הבדיקה, הבנתי מדוע. היה זה מקרה של דלקת שלא נגרמת על-ידי גוף זר, אלא על ידי גוף מתוצרת עצמית, ודווקא על ידי הריסים שאמורים להגן על העין מפני צרות שכאלה. גול עצמי, מה שקוראים בכדורגל.
זה פגם מלידה. "מברשת" הריסים הקטנה הצומחת בקצות העפעפיים אמורה לסנן ולעצור את גרגירי האבק, אולם בשל פגם מבני הריסים פונים לכיוון הקרנית, ובכל סגירה ופתיחה של העין שורטים את הקרנית החפה מפשע.
התוצאה, נכון, דלקת שאלף טיפות לא יצליחו לכבות אותה. מה כן? ניתוח, המתבצע בהרדמה מלאה, ובמהלכו מסיר הווטרינר את קפל העור העודף מן העפעף, תופר את קצוות החתך ועל ידי כך משיב את הריסים למקומם הטבעי- כלפי חוץ.
מיד המצב משתפר. תוך מספר ימים גם מוסרים התפרים והכלב יכול, לראשונה בחייו, לעפעף לכל עבר.
יש כמובן עוד מגוון של פגמים במבנה העפעפיים, למשל, פניה מוגזמת של הקצוות החוצה, ומכאן אי סגירה טובה שלהם, מה שמאפשר חדירה חופשית של מזיקים ומזהמים פנימה. גם במקרה זה ניתוח מחזיר לכלב את ראיית העולם הנכונה.