האכלת יד של גוזלים

להאכלת יד של גוזלי תוכים יש שתי סיבות עיקריות , הראשונה היא עצובה ביסודה, מדובר במקרים בהם ההורים עצמם חולים או נכשלים במילוי תפקידם ולכן כדי להציל את הגוזלים, עלינו לטפל בהם.לעומת זאת ישנם מצבים בהם ההורים הגאים מטפלים היטב בצאצאים הזעירים, אולם אנו מחליטים לבחור בהאכלת יד, מכיוון שציפורים שגודלו בדרך זו יותר קשורים יותר לבני האדם, יותר בוטחים בנו, ויקפצו בשמחה לידינו המושטת לתוך הכלוב.את הגוזלים צריך להפריד מההורים בגיל 3 שבועות, ולדאוג להפרדה מלאה. כדאי להכין אקווריום קטן אשר ניתן לנקות אותו היטב , ויש לו את היתרון שהגוזלים יוכלו לראות אותנו כבר מהשלבים הראשונים.שמים מצע של ניר על התחתית ודואגים להחליף אותו מידי יום. חשוב להתקין גוף חימום או מנורה עם וסת, מכיוון שהטמפרטורה בימים הראשונים חייבת להיות קבועה ובין 31-34 מעלות. לאחר מכן ניתן להוריד בהדרגה את הטמפרטורה ל29 .כאשר חם מידי הציפור מלחיתה (נשימה מהירה לצורך קירור הגוף) וכשקר הגוזל כמונו מתחילה לרעוד.האוכל ניתן בצורה נוזלית, ניתן לרכוש אותו בחנויות, או לבקש עזרה מהווטרינר שיתן לכם את המרשם המתאים. לאחר שמפרידים את הגוזלים מההורים יש לחכות עד שהזפק מתרוקן, ואז בעזרת כפית קטנה, מזרק או טפטפת מתחילים להאכיל אותם. בשבוע הראשון הם זקוקים לאוכל כל שעתיים ! גם בלילה!בשבוע השני ניתן לוותר על האכלת לילה, ולהסתפק בהאכלת יום כל 3-4 שעות. כאשר הנוצות מתחילות לצמוח ניתן להסתפק ב3-4 האכלות ליום. כדאי לשקול את הגוזלים כל בוקר וכך לוודא שהם אכן גדלים בקצב הרצוי.כאשר ההאכלה נעשית קשה יותר " אמא די אני יכול לבד" והגוזל מתחיל לאכול פחות. סימן שהגיע הזמן לגמילה. הגיל תלוי כמובן בסוג התוכי והוא נע בין 5-12 שבועות. ניתן לפזר זרעים שלמים וגם מקולפים ירקות ופירות על הריצפה ובקופסת ההאכלה. לרדת לשתי האכלות יד ליום וכך בהדרגה במשך שבועיים להפסיק את האכלת היד.בוודאי שכבר הספקתם להבין שלא קל להיות אבא או אמא ולכן לא כדאי לרוץ ולמהר להיות הורים, מכיוון שלאחר שנפלה ההחלטה אי אפשר להתחרט.

בהצלחה

דר׳ שנקלר

מאת ד"ר שלמה שנקלר ©

כל הזכויות על המידע באתר זה שמורות לד"ר שלמה שנקלר - וטרינר © .

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - כל חלק שהוא מן החומר המופיע באתר זה, חלקו או מקצתו, אלא ברשות מפורשת בכתב מאת ד"ר שלמה שנקלר