השעה הייתה כבר שעת לילה מאוחרת, ולפתע נשמע צלצול הטלפון, מעברו השני של הקו הייתה מיטל מבוהלת ובוכה אשר הודיע לי שכלבה האהוב "מפרפר" קשות, סובל, ונראה כמי שעומד למות בכל שניה. לאחר שיחה קצרה שבה ניסיתי להבין את המתרחש הוחלט שמיטל תבוא בדחיפות למירפאה. לא עבר זמן רב והם הופיעו כאשר מקס הכלב החמוד מתעוות כולו ומצוי בעיצומו של התקף אפילפטי חמור. מקס החל לקבל במהירות עירוי של נוזלים ותרופות לווריד, ובהדרגה תדירות ועוצמת העוויתות החלו לרדת , הוא נראה רגוע יותר, תשוש, מעט מבולבל, אבל בהכרה מלאה מיהר להתכרבל בזרועותיה של מיטל. אשר גם היא מותשת, עדיין עם דמעות אבל קצת פחות מודאגת, חיבקה אותו בעוז ושאלה אותי מה קרה לכלב? אפילפסיה הינה מחלה של מערכת העצבים. אזור במוח משנה את תיפקודו, סף הרגישות שלו יורד בצורה משמעותית, והוא מתחיל לשלוח זרמים חשמליים-כלומר פקודות לשרירים בכל הגוף להיתכווץ בו זמנית. כאשר אנחנו וחיות המחמד מכופפים למשל את היד, הרגל או הגב שרירים מצד אחד מיתכווצים ואילו השרירים בצד הנגדי מרפים את אחיזתם ומתארכים כדי לאפשר את התנועה. בזמן התקף אפילפטי כל השרירים מקבלים בו זמנית את הפקודה להיתכווץ ומתחיל מאבק פראי בין השרירים המנוגדים הגורם להופעת העוויתות הלא רצוניות. את הגורמים למחלה ניתן לחלק לשתי קבוצות האחת קשורה לפעילות המוח עצמו. ללא סיבה ברורה מתרחשת הפרעה מקומית אשר גורמת להיתפרצות המחלה. גם פגיעות ראש, דימומים וגידולים במוח עלולים לגרום להופעת העוויתות. ישנם מיקרים שהופעת האפילפסיה קשורה לתיפקוד מערכות שונות בגוף, הפרעות מטבוליות בחילוף החומרים, עקב פעילות לקויה של הכבד והכליות אשר אינם מצליחים לטהר את הגוף, או מחסור בויטמינים ומינרלים מסוימים, חוסר בחמצן או בגלוקוז עלול לגרום בעיקר אצל גורים להופעת המחלה. בדרך כלל כמה דקות לפני התחלת ההתקף בעל החיים משנה את התנהגותו, הוא חסר מנוחה, מבוהל, ישנם כאלה המנסים להתבודד ויש כאלה המחפשים את קרבת הבעלים. גם עצמת ההתקף אינה אחידה, במקרים קלים מופיעות רק רעידות קלות ואילו בזמן התקף קשה בעל החיים מאבד את הכרתו, נופל על הצד, מפרכס, וכל הגוף מתעוות בתנועות לא רצוניות, ברב המיקרים ההתקף מלווה גם במתן שתן או צואה. חשוב לדעת שלמרות שהמופע מאוד דרמטי בדרך כלל אין סכנת חיים, הסיכון של חנק עקב בליעת הלשון הוא מאוד נמוך. ולאחר התקף שנמשך 2-3 דקות, הכלב או החתול מתחילים לחזור לעצמם עייפים כמו לאחר ריצה ארוכה, מעט מבולבלים ומפוחדים אבל במצב גופני תקין בהחלט. מצבים של התקף ארוך למעלה מ-10 דקות, או סדרה של התקפים רצופים ללא הפוגה, חמורים יותר ומחייבים עזרה רפואית דחופה. לאחר ההתקף הראשון מומלץ לבצע בדיקות דם ולאבחן את הבעיה. במקרים בהם ישנם התקפים בתדירות של יותר מאחד לחודש נותנים לבעל החיים תרופות באופן רציף אשר מונעות את הופעת ההתקפים. למקס נלקחה בדיקת דם, מיטל צוידה בתרופות לטיפול במקס, ולמרבית השמחה הוא מרגיש טוב והם חזרו לשיגרת החיים הקודמת שלהם.
בהצלחה
דר׳ שנקלר
מאת ד"ר שלמה שנקלר ©
כל הזכויות על המידע באתר זה שמורות לד"ר שלמה שנקלר - וטרינר © .
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - כל חלק שהוא מן החומר המופיע באתר זה, חלקו או מקצתו, אלא ברשות מפורשת בכתב מאת ד"ר שלמה שנקלר