אלרגיה


למקצוע הרפואה יש יכולת רבת עוצמה, נדירה ולפעמים מרגיזה, של שימוש במילים מוזרות ומפחידות שרובם בלטינית, כדי להגדיר ולתאר מצבים רפואיים לא ברורים. אני זוכר שהייתי ילד, אחת לתקופה, בזמן מחלה, לאחר שעברתי בדיקה אצל ההורים, הרופא, הדודות ושאר המומחים שהזדמנו לבית, האבחון הוודאי היה: וירוס. כולם נאנחו בהסכמה "לילד יש שוב וירוס".

עם השנים הרפואה התקדמה, היום מנסים להסביר יותר את מהות המחלה, ולא להסתתר מאחורי מילים מרשימות. לכן היום ננסה להבין את מהות המושג - אלרגיה, מילה אשר נשמעת יותר ויותר בתקופה האחרונה.

הגוף שלנו, ושל חיות המחמד מוקף בסביבה עוינת, של חיידקים וירוסים, טפילים ומזהמים רבים.

לכן קיימת מערכת חיסונית מאוד ערנית, יעילה ומשוכללת, אשר פעילה 24 שעות ביממה בשמירה על הגבולות. כל חדירה של גורם זר, גורמת לתהליך דלקתי, שבו כדוריות דם לבנות ונוגדנים, מנסים לעצור ולהרחיק את הפולש.

אולם לפעמים מסיבות לא ברורות לחלוטין, מערכת החיסון מזהה עובר אורח תמים, כפולש מסוכן ופועלת כנגדו במלא עצמתה. עלולים להיווצר כל המאפיינים של הדלקת, חם, אדמומיות, נפיחות, כאב, דמעות, נזלת....

רשימת החומרים התמימים אשר יכולים לעורר את מערכת החיסון לשווא ארוכה ולמעשה אין סופית. הם עלולים לחדור לגוף דרך מערכת הנשימה, העיכול או העור. דרכי הנשימה סובלים מהמגע עם אבקנים של צמחים כמו זית או אלון הנשאפים עם האוויר. למערכת העיכול מגיעים חומרי מזון כמו ביצים, חלב, בשר או פירות וירקות שונים. והעור חשוף למגע עם פרעושים, יתושים וגם בדים, חומרי ניקוי, צמחים ועשבים.

תגובה אלרגית של מערכת הנשימה עלולה לגרום לשיעולים והתעטשויות ואפילו לחנק ומוות. מערכת העיכול מגיבה בעיקר בשלשולים והקאות. ובעור רואים נפיחות, אדמומיות, גירודים ופצעים.


לא פשוט לזהות את גורם האלרגיה. על ידי תיחקור וניסיונות מניעה של מגע עם חומר מסוים ניתן להגיע לפעמים לשורש הבעיה. ברוב המיקרים נאלצים לקחת בדיקת דם לזיהוי נוגדנים לאותם חומרים בעייתים, אצל אדם או חיה בריאים לא ימצאו נוגדנים כנגד פרח הזית או חלבון החלב. שיטה נוספת היא הזרקה לעור של כמות זעירה של אותם מעוררי אלרגיה, ומעקב אחרי התגובה. אצל הבריאים לא תהיה כלל תגובה, ואצל האלרגיים תופיע במקום ההזרקה אדמומיות ונפיחות ניכרת.

לאחר שזיהינו את גורם האלרגיה, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הבעיה, היא ליצור התנתקות מוחלטת בינו לבין חיית המחמד. יש מקרים בהם קל יותר לבצע זאת, כמו במקרה של אלרגיה למזון פשוט על ידי שינוי התזונה. במידה ויש אלרגיה לפרעושים חשוב מאוד להקפיד ולהתמיד בטיפול מונע נגד טפילים. אך במקרים בהם יש מספר מחוללי אלרגיה אשר אנחנו לא יכולים למנוע את הקשר ביניהם לחיית המחמד. ניתן לבצע טיפול של הפחתת רגישות, על ידי הזרקה מבוקרת של כמויות הולכות וגדלות של אותם חומרים בעייתיים, עד לדיכוי מוחלט של התגובה החיסונית נגדם.


במידה ולא מצליחים להגיע להפחתת הרגישות, ניתן לתת תרופות אשר לא מטפלות בשורש הבעיה אך עוצרות את התהליך האלרגי. לחלק גדול מהתרופות יש תופעות לוואי, לכן משתדלים להפחית את השימוש בהן, רק במיקרים בהם נגרם לבעל החיים סבל רב ולא ניתן לעזור לו בדרך אחרת.


בהצלחה

דר׳ שנקלר

מאת ד"ר שלמה שנקלר ©

כל הזכויות על המידע באתר זה שמורות לד"ר שלמה שנקלר - וטרינר © .

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר - כל חלק שהוא מן החומר המופיע באתר זה, חלקו או מקצתו, אלא ברשות מפורשת בכתב מאת ד"ר שלמה שנקלר.

Featured Posts
Recent Posts